חרב הפיפיות של הפד - ריבית הפריים

שבוע שעבר העלה הפד את ריבית הפריים ב-0.75%, מבחינתו כנראה במטרה לרסן את האינפלציה ולמנוע מצב של כניסת המשק האמריקאי להיפר אינפלציה. היפר אינפלציה פירושו אבדן שליטה מוניטרית מוחלטת ולמעשה בסיוט הגדול ביותר של ראשי הבנק מרכזי בכל מדינה דמוקרטית. לכן ברור מדוע הפד מנסה להבהיר בצעדים נחושים בבחינתו כי לא יאפשר למשק האמריקאי להידרדר למצב של היפר אינפלציה. חשוב להדגיש כי הביקורת כלפי המדיניות של הפד הולכת וגוברת מצידם של כלכלנים ואנשי אקדמיה בארה"ב, בלי קשר לנושא שאעלה בבלוג זה - הקצה החד השני בחרב הפיפיות שהפד בחר.

ממשלת ארה"ב הינה הלווה הגדול בעולם - החוב הלאומי של ארה"ב עומד על כ- 30.4 טריליון דולר לנכון ל-2022 (על מנת לקבל קנה מידה - המדינה הבאה היא סין עם חוב של כ- 13 טריליון דולר בסוף 2021).

כאשר הפד מעלה את הריבית - הוא למעשה מעלה את תשלומי הריבית על החוב הלאומי של ארה"ב, אשר כבר היום עומדים על מעט מעל 400 מיליארד דולר לשנה. לפי ניתוח שבוצע לפני תחילת העלאות הריבית הסכום צפוי היה לצמוח תוך עשור ל 1.2 טריליון דולר בשנה ולהסתכם בעלות של 8.1 טריליון דולר בעשור הקרוב - כמובן שלאור העלאות הריבית הטווח לכך יתקרב מאוד - מצ"ב הגרף לפי התחזית שבוצעה במרץ השנה:

כמו כן במצב העיניינים נכון לחודש מאי השנה תשלומי הריבית עבור החוב הלאומי האמריקאי היו צפויים לצמוח מרמה של כ- 8% מההכנסות של ממשלת ארה"ב בשנת 2022 לרמה של 37% מההכנסות בשנת 2052 (מעבר לפינה במונחים של היסטוריה...), כאשר ברור שרמת הוצאה זו על ריבית תכביד מאוד על ניהול תקציב המדינה :

כדי להמחיש עד כמה ההוצאה על הריבית תכביד על ממשלת ארב"ה - מצ"ב השוואה של ההתפתחות הצפויה שלה באחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי לעומת ההוצאה השנתית על תשתיות+ חינוך+מחקר ופיתוח, אשר מהווים בממוצע יחד 2.5% מהתוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב:

לאור העלאות הריבית החדות של הפד וכיוון שהתחזיות האלו בוצעו במרץ 2022, לוחות הזמנים של התרחישים לעיל מצטמצמים מאוד, מה שלמעשה אומר שמרחב התמרון של הפד לא רחב לאור הביקורות המושמעות והלחץ שהעלאות הריבית מיצרת על הממשל האמריקאי.

לסיכום: במשחק של "מי ימצמץ ראשון" הפד בעמדה בעייתית מול הממשל והלחץ הפוליטי בשל ההשלכות של העלאות הריבית על החוב הלאומי. בנוסף ובלי כל קשר יש כאמור מי שמבקרים את מדיניות הפד וטוענים למעשה שהאינפלציה כבר ירדה ומציינים כהוכחה את הירידה במחירי הסחורות והנפט בראשן כראיה. בנוסף טוענים שהנתונים שהפד מתבסס עליהם הם נחלת העבר בשל הדיליי שיש עד לאיסוף הנתונים הרלוונטיים כאשר למדדים לוקח זמן להגיב לשינויי הריבית. כך או כך, סביר יהיה להניח כבר בשלב זה כי יחול שינוי כיוון בהתאמות הריבית של הפד בטווח הלא רחוק (כלומר של החודשים הבאים...). רק הימים יגידו כרגיל אם ההנחה הזו נכונה.