נתון כללי כרקע לנושא הוא כמות הכסף הפיזי בעולם, אשר כבר כיום מהווה רק כ- 3% מהכסף כלומר שכ-97% מהכסף הינם בסך הכל רק נתונים אלקטרונים במערכות הפיננסיות. כעת אם נשאל האם גם ה-3% של הכסף הממשי יכולים להיעלם יהיה קל יותר להניח שכן....
לאחרונה ביצע בנק ישראל ניסוי ראשון מסוגו והנפיק לצורך כך שקל דיגיטלי בטכנולוגיה המשמשת להנפקדת מטבעות דיגטליים מבוזרים, כלומר מטבעות ללא שליטה של גוף מרכזי כמו הביטקוין.
המבנה של המערכת מוצג על ידי בנק ישראל כך:
בדומה לקיים בעולם המטבעות הדיגיטליים קיימות במודל שתי שכבות:
1. שכבה הגלויה בה כל הפעולות מתועדות ברשת ובה פרטים ארנקים ציבוריים נגישים תמיד לכל, כמובן ללא ידיעת הפרטים האישיים של מחזיקי הארנקים.
2. שכבה נוספת בה כל ארנק ציבורי מקושר לארנק פרטי אשר לגביו יש גישה למידע רק לבעל הארנק עצמו.
המשמעות של הקמת רשת התומכת בשקל דיגיטלי הינה למעשה כי כל אזרח יוכל לשמור את פרטיותו ולהעביר תשלומים לצד שלישי מבלי שתהיה חשיפה של הזהות שלו, בו בזמן בנק ישראל יוכל לשלוט בכמות המזומן המותרת להעברה לכל ארנק ציבורי, למשל במגבלה יומית, שבועית, חודשית או לפי כל הגדרה אחרת. למעשה מדובר על יכולת שליטה מלאה במתרחש בארנקים הציבויים תוך שמירה על פרטיותו המלאה של האזרח.
זמן קצר לאחר פרסום מסקנות הניסוי עודכנו החודש הסכומים המירביים המותרים לשימוש במזומן. בעסקאות עם עוסקים התקרה הינה 6,000 ₪ (במקום 11,000 ש"ח) ובין אנשים פרטיים 15,000 ₪ (במקום 50,000 ש"ח), כאשר העברת סכומים במזומן מעל לסכומים המותרים הינה עבירה על החוק.
למרות הרצון לשלוט בעסקאות מזומן כל עוד קיים כסף פיזי ישנה בעיית אכיפה למדינה כאשר מעצם טבען עסקאות מזומן לא נרשמות ולא מתועדות. המעבר לשקל דיגיטלי יאפשר בקרה מלאה ומדויקת של הבנק המרכזי והמדינה של כל ההעברות ברשת.
חיבור של הדברים האמורים לעיל מוביל אותי למסקה שייתכן מאוד שהדור הבא לא יראה שטרות ומטבעות אלא במוזיאון....
מקורות:
הפיננסי - כמה כסף יש בעולם - הנתנים המעודכנים
רשות המיסים - צמצום השימוש במזומן
Comments